מאחורי הדפים - חמי רמיאל

לרגל עליית האתר החדש, פצחנו במדור מיוחד: "מאחורי הדפים" - 
5 שאלות קבועות לכותבי הדפים שלנו, בכדי שנכיר את הקהילה שלנו יותר טוב!

הפעם, אנו שמחים לארח במדור זה את חמי רמיאל –

חמי מתגורר ביפו. בעל תואר ראשון ושני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אבל יותר חשוב - בעל 16 דפי לימוד באתר מדרשת. חמי עוסק בפיתוח וריכוז תכניות ב'עלמא' - בית לתרבות עברית בתל אביב וכן מלמד נושאים שונים בספרות חז"ל ויהדות. 'מבחן הרדיקליות הבלתי מתפשרת - שיח, לימוד תורה וויכוח בישיבת הר המור' הינו רק השם של התזה שלו...

ועכשיו לשאלון הקצר שלנו - 

אני ועולם ההתחדשות היהודית -

גדלתי בקיבוץ דתי, ותמיד מצאתי את עצמי נהנה ללמוד תורה ולומר את דברי התורה בקיבוץ בכל הזדמנות. למדתי במסגרת ישיבת השילוב הקיבוץ הדתי. וגם אחרי שהמשכתי בחיי, הקשר הזה לא נותק, והוא חלק ממי שאני במלוא מובן המילה.

תיקון וגאולה -

אני חושב שבישראל יש שילוב מכריע בין קפיטליזם ניאו-ליברלי קיצוני, מיליטריזם מעוור ותרבות של חברות מהגרים שעדיין נאבקים זו עם זו. מה שמשותף לשלושת הנושאים הללו זה צורך בשינוי מהותי ביחס לאחר ולאחרים, יחס של ריכוך, קבלה והכלה תוך יציאה מבועה ויצירת חיבורים רבים ככל הניתן בין קהילות ואנשים. התהליך הזה יכול להתקיים רק מתוך מרחב ציבורי משוחרר ושוויוני.

ה-חברותא -

חברותא זאת כימיה שקשה להסביר אותה, מתקיימים בה החיבורים הכי מפתיעים והכי בלתי צפויים, אינטימיים ורחבים. לכן כל "דמות" שאבחר תצמצם את האפשרויות ואני רוצה להרחיב אותם.

יצירת מופת ספרותית לאי בודד -

הייתי לוקח איתי את התלמוד, ולא רק בגלל שהוא יצירה קולקטיבית. וגם הייתי שמח להוסיף לו משהו עכשווי ששומר את האלמנט של היצירה המשותפת רבת הרבדים.

מסר עולמי -

הפוך בה והפוך בה דכולה בה לא רק לתורה אלא בכלל, שערי פרשנות לא ננעלים, אלא רק נפתחים שוב ושוב.

עד כאן השאלון. תודה חמי.

ועכשיו קצת לימוד - כנסו אל דפי הלימוד של חמי רמיאל במדרשת וגלו קישורים נפלאים על סעודות חז"ל, שנאה, אשמדאי, חמץ, ועוד ועוד.

ומה דעתכם על תשובותיו של חמי? איך אתם הייתם עונים על השאלון שלנו?

שבעת המינים

מדור חגיגי שהופיע באתר 'מדרשת' הכולל דפים חדשים לצד דפי לימוד מאסופת "ט"ו בשבט" בשיתוף אתר 'טבע עברי':

חיטה 
'להיות ראשון זה מחייב' - החיטה היא הראשונה מבין שבעת המינים וכן מרכיב המזון הבסיסי ביותר, ובשל כך זכתה להתייחסויות מגוונות, במקורות, באמנות ובשירה העברית. בדף הלימוד שיצרה מיכל ברגמן ננסה להבין מדוע החיטה זכתה במעמד הזה ומה ניתן ללמוד מכך?

וגם, קראו עוד על מה הקשר בין לחמניות לתיקון עולם בט"ו בשבט? ובאתר טבע עברי - למה אלכסנדר מוקדון ביקש לחם ומי הנשים שניצחו אותו? מאמר על צריכת יתר.

שעורה 
השעורה היא השנייה בשבעת המינים ומשום מה סובלת מיחסי ציבור גרועים. הלחם שלה נחשב טעים פחות, ובעבר נחשב כלחם עוני או כמאכל בהמות, אף שהיום היא זוכה לעדנה בחנויות הטבע והבריאות. דף לימוד זה שיצרה הבמאית עינת קאפח יוצא בעקבות השעורה, ומציע ללומדים היכרות מחודשת עם צניעותה ופשטותה ודן בשאלות של צניעות, שפע ויחסי ציבור.

וגם, קראו עוד על הקשר בין הנאה וצדקה בראש השנה למעשרות. ובאתר טבע עברי - מה בין ארוחות הקוצרים בימי בועז ורות לבין ימינו? מזון למחשבה.

גפן 
יפי-מראהּ של הגפן וריבוי צורותיה ופִּרְיה (פרי בשל, צימוקים ויין) הסעירו את דמיונם של כותבים, ציירים ומשוררים לאורך הדורות. ובתרבויות רבות היא נקשרה למימוש התשוקה ולאיבוד השליטה. סמואל ואדוה הכהן בומנדיל בחרו לעסוק בדף לימוד זה בשאלה החינוכית, האם יש לחנך לדחיית סיפוקים ולאיפוק, או לתת דרור לתשוקה ולמאוויים?

וגם, קראו עוד על קיימות בט"ו בשבט וגלו מה עדיף בירה או יין? ובאתר טבע עברי - מה מסמלות חמשת הכוסות בסדר ט"ו בשבט?

תאנה 
התאנה, הרביעית מבין שבעת המינים, מסמלת את פרי הפיתוי, פרי עץ הדעת, ונמשלה גם ללימוד תורה. כיצד משיגים את הידיעה/הדעת ומשמרים אותה? מה טעמה? וכיצד נוצרת האינטימיות שבלימוד? אורלי דבוש ניצן יצרה לנו דף לימוד ייחודי על הגבול הדק שבין השגת הידיעה ופוטנציאל הקלקול.

וגם, קראו עוד על גלגוליו של ט"ו בשבט - מדבש התאנה ועד האת ביד. ובאתר טבע עברי - על בנו של רבי חנינא שנפטר היות וקיצץ עץ תאנה לפני שהזקין.

רימון 
הרימון הוא החמישי בשבעת המינים. הוא פאר את בגדי הכהן הגדול ומסמל בתרבויות שונות שפע ופריון, יופי וחוכמה. אז מדוע בחר האומן דן עוזיאל במדרש תמונה מיוחד ל'מדרשת' לשבץ רימונים דווקא במעילו של איש פשוט? בעזרת פרשנותו ננסה להבין בדף לימוד מלא דמיון את השימוש שעושה שיר השירים בפרי זה, ונפַתח את היכולת "לראות" מעבר לקליפת החיצוניות.

וגם, קראו עוד על הסיבה לאכילת פירות עם קליפה קשה בט"ו בשבט? ובאתר טבע עברי - "אל תאמין לקליפתי הנוקשה, זועק הרימון" - מאמר המקלף את הרימון וחודר לעומקו.

זית 
הזית הוא השישי בשבעת המינים ומוזכר כמקור השמן. לשמן הזית תפקיד של כבוד בתורה - משיחת מלכים וכהנים, הדלקת המנורה במקדש, ובדברי חז"ל נזכר גם כשמן המובחר ביותר להדלקת נרות שבת. השאלה שעומדת במרכז דף הלימוד שיצרה יעל טרן היא, אילו משמעויות סמליות טמונות בזית ומדוע הוא כה חשוב ומרכזי בפולחן היהודי? 

וגם, קראו עוד כיצד השורשים והשורשיות דורשים קהילה בט"ו בשבט. ובאתר טבע עברי - זיתים רבותיי, זיתים! על מה שאנו צריכים ללמוד מן הזיתים.

תמר 
'זו קומתך דמתה לתמר' אומר הדוד לרעיה בשיר השירים, ומתאר דרך מטפורה זו את אחת התשוקות הפיזיות, הנפשיות והרוחניות של בני האדם להגיע אל הגבוה, להתרומם מעל המציאות. דף לימוד מיוחד זה שיצר המשורר שחר מריו מרדכי מבקש לעסוק בתשוקה זו ולעמת אותה עם הצורך האנושי המנוגד - להיות מחובר לשורשים ולאדמה, באופן פיזי ומטפורי.


וגם, קראו עוד על הקשר שבין האדם לטבע בט"ו בשבט. ובאתר טבע עברי - כיצד התמר יכול לסייע בביטחון העצמי?

ֹֹֹֹֹֹֹֹֹׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׂׂׂׂׂׂׂׂׂׂ

לסיום, חידה אסוציאטיבית-ויזואלית לט"ו בשבט שהחברים בפייסבוק פתרו מייד...

כך הולכים השותלים 
רוצים לשתול עץ אבל גרים בקומה 4?
לא רוצים להתלכלך בחול?
"שתלו" דף לימוד באתר מדרשת והוא יישאר שם לעד לשיתוף כולם!
כל אחד יכול בקלות ובמהירות להוסיף דף לימוד לאתר בעזרת הסבר פשוטוקצר. ויש אפילו סרטון! אז בחרו לכם כל נושא שבעולם, מצאו לו מקורות ושתפו אותנו... כי כך הולכים היום השותלים - רון בלב ודף לימוד ביד!

הווידג'ט של מדרשת - חינם!

תארו לכם רכיב קטן שיושב באתר שלכם, מתעדכן אוטומטית ומציע לגולשים שלכם דפי לימוד אקטואליים...

ובכן, זהו בדיוק ה"ווידג'ט" החכם של מדרשת שמשדרג כל אתר ועכשיו הוא גם ניתן לשינוי והתאמה ע"פ גודל האתר שלכם!

לאלול, מרכז הרצוג, ולעתיד במדבר כבר יש אותו... אז הוסיפו אותו עכשיו בקלות ובמהירות ע"י הוספת שורת ההטמעה המופיעה כאן

מאחורי הדפים - מיכל ברגמן

לרגל עליית האתר החדש, אנו שמחים לפתוח את "מאחורי הדפים" - 
5 שאלות קבועות לכותבי הדפים שלנו, בכדי שנכיר את הקהילה שלנו יותר טוב!

הפעם, אנו שמחים לארח במדור זה את מיכל ברגמן –

מיכל היא מנחה, ועוסקת (גם) באיור וביודאיקה. היא יצרה כבר 18 דפי לימוד ב'מדרשת' ובכרטיס שלה היא מתארת את עצמה כך: "עוסקת בהנחייה ובכתיבה בנושאי יהדות, עוסקת בחינוך יהודי בלתי פורמאלי, וביבוא של הבלתי פורמאלי אל החינוך היהודי הפורמאלי".

והנה השאלון הקצר אך היקר לליבנו שמיכל הסכימה להיות הראשונה לענות עליו:

אני ועולם ההתחדשות היהודית -

זה התחיל בהיותי מורה חיילת שצריכה להעביר שיעורים לנשים מבוגרות ונהנית מכל רגע. אחר-כך חיפשתי עבודה ומצאתי את עצמי, בין השאר, מנחה קורס בזהות יהודים לצוערים בצה"ל מטעם קרן אביחי. משלל העבודות הסטודנטיאליות רק שם הרגשתי בבית ומעבר לכך – הרגשה של הנאה והשראה. כך זה התחיל ומאז לא נפסק.

תיקון וגאולה -

הגאולה השלמה היא משהו שצריכים להאמין בו, בין אם יבוא ובין אם לאו. גאולת ביניים היא במקומות בין אדם לאדם, בהכרה שבסך הכול כולנו רק בני אדם – לא אתנו תמות חכמה וכולנו נוצרנו מעפר ולשם נשוב, אחרי מאה ועשרים. ההבנה הזו אמורה לשנות משהו לטובה, משהו שמעבר לדעות ואמונות. משהו שמשותף לכל. היא מאפשרת לראות דברים שהדעות וההרגלים שלנו חוסמים לא פעם ומכניסה דברים לפרופורציות [ואני צריכה להזכיר את זה גם לעצמי, כל יום].

ה-חברותא -

אני תמיד תמיד מסוקרנת מרבי עקיבא – האיש בעל כמה פרצופים, כולם חשובים, כולם הטביעו חותם: האיש שלמד בגיל מאוחר, שהפך למנהיג מרד בר כוכבא, שהביא לנו את שיר השירים לתנ"ך , שהפך סמל ללמדנות, שהמלאכים לא יכלו לשאת את העינויים שסבל במותו. הייתי רוצה לשמוע אותו מדבר על המרד והייתי רוצה מאוד לשמוע את דעתו על מה שקרה לנו מאז.

יצירת מופת ספרותית לאי בודד -

הייתי לבטח לוקחת איתי את התנ"ך – כמה בנאלי ככה נכון. וגם את 'מלחמה ושלום' – כי הוא ארוך וכי קראתי אותו בעיניים של בת 16 וזה היה קצת מוקדם. עד שאסיים בטח מישהו יבוא להציל אותי.

מסר עולמי -

לימוד זה אושר. סבתא שלי ז"ל נפטרה בגיל 93 ועד שנתה ה-92 הייתה צלולה, הגם שכמעט ולא יכלה ללכת שנים רבות. היא אמנם יצאה לעבוד בגיל 14 אך תמיד קראה והתעניינה. היא שלימדה אותי שאם אפשר לשמוע מוסיקה טובה ולקרוא ספר טוב, את לעולם לא לבד. הידע אינו מוסיף מכאוב, הקירות החוסמים של חוסר הידע הם שמאיימים עלינו.

עד כאן השאלון.
ועכשיו קצת לימוד - כנסו אל דפי הלימוד של מיכל ברגמן וגלו קישורים נפלאים על התורה, החיטה, שייכות, חורבן, שבת, אוכל, ילדות, חגיגה ועוד!

מה דעתכם? איך אתם הייתם עונים על השאלון שלנו?

הלילה הזה

אלון מור, מנהל קהילת יחד מודיעין, במחשבות על 'הלילה הזה':

הלילה הזה כולנו מלאי קושיות

בוראים את עולמנו מחדש מתוך השאלות

שלא ייגמר הלילה הזה

ובבוקר הבא שוב ננוע בין יודעי כל לבין זה שלא יודע לשאול

הלילה הזה כולנו מסובין

מזכירים לעצמנו את ערך עצמנו

שלא ייגמר הלילה הזה

ובבוקר הבא נהיה מתבטלין, בפני עצמנו ובפני אחרים 

הלילה הזה כולנו בני חורין

מוותרים על אזיקינו, מתנתקים מהכבלים

שלא ייגמר הלילה הזה

ובבוקר הבא נהיה כעבדים שחולמים להיות נוגשׂים

הלילה הזה כולנו כשרים

מבערים חמץ שברוח, מחפשים את הצדק בפינות הבית

שלא יגמר הלילה הזה

ובבוקר הבא נפקיר את ביתנו כעפר הארץ

הלילה הזה כולנו – מדברים בלשון כולנו

חושבים במושגי רבים, שוזרים קולות שונים לתפילה אחת

שלא ייגמר הלילה הזה

ובבוקר הבא נהיה שוב אחד - רשע

שלא ייגמר הלילה הזה

שבאשמורת שלישית לא תעומעמנה אמיתותיו

שהשחר שיפציע לא יהיה שקיעת כוונותיו

שאור מילותיו יוסיף לזהור גם בחשכת היום שאחרי -

הלילה הזה


חג שמח

לבכות כל הדרך אל הפיצול המגזרי

מאת: עינט קרמר, טבע עברי, אשחר


מחר היום הגדול, ה - 1.9, יומם המאושר של מאות אלפי הורים בישראל, שסוף סוף מחזירים את הזאטוטים למסגרת ואת עצמם לשפיות. זהו גם יומם המאושר של ילדים רבים, בני 6 ומעלה, המתחילים או ממשיכים את מסעם במערכת החינוך של מדינת ישראל.

אך באשחר מחר לא יהיה יום מאושר.
באשחר מחר יהיה יום אומלל מאוד.
כי מחר זה היום הראשון בו רשמית סגרו לנו את החלום.

***

ומה כבר רצינו ?
ללמוד ביחד , דתיים וחילונים בלי לעשות מזה עניין.

אשחר, למי שלא מכיר, הוא ישוב "מעורב" – דהיינו, ישוב קהילתי בו אנשים חובשי כיפה חיים לצד אלו שבחרו שלא לכסות את ראשם, בקהילה אחת חיה ופועמת.

לתפיסתנו, כולנו יהודים, בעלי היסטוריה משותפת, מורשת משותפת ועתיד משותף (בע"ה), בלי קשר לכמות המצוות שאנחנו מקיימים ולהגדרות שכפתה עלינו הסביבה. אם תשאלו תושב אשחר זה או אחר לגבי זהותו המגזרית, בדרך כלל תיתקלו במשיכת כתפיים – כי מה זה משנה? דתיות או חילוניות הן לא שתי אמיתות שיש לבחור ביניהן, כי אם ציר מתמשך שכולנו ממוקמים עליו ונעים בתוכו.

אנחנו חיים ככה, אנחנו מגדלים ככה את ילדינו, וזו מערכת החינוך שהיינו רוצים לראות. אך לצערנו, המציאות היא אחרת. ניסיונותינו החוזרים ונשנים להקים מסגרת משלבת נדחו שוב ושוב על ידי מועצת משגב, עד הימים האחרונים, בהם הודיעו לנו סופית על "הדתיים לרשום את הילדים למורשת, החילונים לרשום את הילדים למשגב, וכל אחד יקבל מענה לצרכים שלו במקום שמתאים לו, עם סל שעות תגבור כמענה ל"צרכים " שלנו". .

מבחינתנו מדובר כאן לא פחות מאשר באקציה – חבורת ילדים שגדלו ביחד, מתוך בחירה של הוריהם לא להפריד ולפלג את העם הזה – נדרשים להתחלק למסגרות, על פי זרם דתי!

אם הוריך בחרו להגדיר אותך כחילוני, אתה מחוייב ללכת לבית ספר משגב, שם, ואני מצטטת את אחד ההורים, "מתייחסים אל הדת כאל רגישות לבוטנים. ביום הראשון ללימודים אומרים שילד מסויים "אלרגי לבוטנים" ויש לכבד את זה, ותוך שתי דקות כולם שוכחים". אם בחרת להגדיר את עצמך כדתי, הרי מיד תנחת בבית ספר מורשת הדתי, בכיתות נפרדות מכיתה א (!) ותוכנית לימודים חרד"לית למהדרין.

אם ההפרדה היתה על רקע עדתי, או במקרה של משגב אפילו לאומני, כל העולם היה צועק. אבל כשרומסים את זכויותינו לחינוך יהודי בישראל על רקע מגזרי, הכל עבר בקול תרועה דקה.

וזהו – עכשיו אנחנו רשומים למשגב, הבטיחו לנו תגבור שעות לצרכים שלנו. לאור הבטחות העבר אני מקווה שגם הבטחה זו לא תחלוף עם הרוח, ואנחנו עצובים עצובים.


אבל לא הכל שחור.
מחר נפתח בית הספר המשלב בנטור שבגולן. הבית ספר, שמחזיק חזון דומה, נפתח בגיל וברננה בזכות עקשנות של הורים, מועצה מפרגנת ומנהלת מחוז שיודעת להרים פרויקטים.

אנחנו ההורים – עקשנים. מנהלת המחוז היא אותה מנהלת. אני מאחלת לכולנו שמועצת משגב תבין את הבשורה שאנחנו מחזיקים כאן, ובמקום לחפש דרך "לפתור את הבעיה" תעזור לנו למנף את החזון לבית ספר לדוגמה לאזור כולו.

שני פנים למאבק

מאת: ליאור טל, ראש מכינת בינה ע"ש לובה אליאב     

מאבק האוהלים מכיל בתוכו שני כיווני מאבק שלעיתים מתחברים אך לעיתים תהום פעורה ביניהם. האחד הוא מאבקם של אנשים המקבלים בתוך תוכם את תרבות החומר, הצריכה והרווח שהשתלטה על החברה הישראלית ונאבקים על כך שהם יוכלו לצרוך יותר בכספם. הם נאבקים על כך שהעובדה שהם משקיעים את רוב מרצם ומחשבותיהם בעבודה תניב עבורם חיים עם יותר נוחות ורווחה. זהו מאבק חשוב למען איכות חיים חומרית טובה יותר.

הנאבקים מן הכיוון השני, אשר אני רואה עצמי כחלק מהם, רוצים אף הם רווחה ורמת חיים חומרית סבירה, אך הם יוצאים כנגד סדרי העדיפויות והערכים השולטים בתרבות שלנו. בשלוש מילים ניתן לכנות את מאבקם- מאבק בעבודה זרה.

"מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני ג' דברים שהיו בו- עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים" (יומא, ט עמ' ב). בתשעה באב מקונן עם ישראל על חמישה אירועים מעברו ובהם חורבן הבית הראשון, שכאמור עבודה זרה הייתה מהגורמים המרכזיים שהובילו לנפילתו.  עבודה זרה אינה דבר השייך לתרבויות פרימיטיביות. מהותה של עבודה זרה היא הקדשת חלקים מרכזיים מהווייתי למען דבר כלשהו, בצורה שאינה מכירה דה פקטו בחשיבותם של דברים אחרים, או לכל הפחות מעמידה את שאר הדברים בצילו של אותו הדבר. כדברי פרום: "פעם היו האלילים בעלי חיים, עצים, כוכבים, דמויות אנשים ונשים; כינו אותם 'בעל' או 'עשתורת' והם נודעו באלפי שמות אחרים. כיום הם מתכנים כבוד, דגל, מדינה, אם, משפחה, תהילה, ייצור וצריכה, ועוד שמות רבים אחרים" (והייתם כאלוהים, עמ' 41).

יותר ויותר מתבהר שהרווח והממון הפכו לאליל המודרני של חלקים מרכזיים בחברה הישראלית (והאמריקאית). בעולם העסקי האדם הוא תמיד אמצעי למקסום רווחים והוא נבחן על פי יעילותו בהשגת מטרה זו. תהליכי ייצור הממון לא רואים מול עיניהם אנשים במלוא הווייתם, הם לא רואים חלומות ואכזבות, רגשות אהבה ותחושות תסכול, הם עיוורים למשברי חיים ורגעי שיא – הם רואים רק מזומנים. תחושת הערך העצמי של אנשים רבים נקבעת על פי הצלחתם לקבל משכורת גבוהה. למען משכורת כזו משתעבדים רבים ממעמד הביניים לעבודתם על חשבון יכולתם להשקיע במשפחתם ובעולמם החברתי והתרבותי. אני נמדד ומודד את עצמי על פי מה שיש לי ולא על פי מי שאני. בכל פינה רודפות אותנו הפרסומות המבקשות למקסם רווחים לבעלי ההון, הלוא הם כהני הדת החדשה, דת הממון. הממשלה בוחנת את המשק ואותנו האזרחים רק במונחים של צמיחה, מבלי להכיר ברווחת האדם המבקש לממש את עצמו ולצמוח בהתאם לחלומותיו.

רובנו מקבלים מעשית את הממון והצריכה כחלק מרכזי בחיים, אך נדמה שיותר ויותר מאתנו מסרבים להמשיך לסגוד להם כאלילים. אנחנו מרגישים שמשהו כאן לא בסדר. לא יכול להיות שנקדיש כל פיסת זמן פנויה וכל מחשבה עתידית על חיינו לשאלות של פרנסה. לא יתכן שנעמול למחייתנו ועדיין נאבק לגמור את החודש במקום לחיות ברווחה ולפנות זמן פנימי וחיצוני לצמיחה אישית, הגשמת חלומות ובניית חיים ערכיים. אנו רוצים לעבוד שעות סבירות תמורת שכר המאפשר חיי רווחה טובים. נמאס לנו שהאדם עובד עבור הכלכלה וההון במקום שאלו ישרתו אותו.

עבודה זרה כבר הביאה בעבר לחורבן הבית הלאומי. אי אפשר לגדל דור של ילדי מעמד ביניים שלא מכירים את אבא או את אמא כי הם חוזרים הביתה רק כשהילד כבר ישן. אין זה ראוי לגרום לאנשים לעבוד מבוקר עד ערב במקסום רווחי בעל הון ולא לאפשר להם להתפנות מחוץ לעבודה לדברים אחרים (מעבר לבידור פסיבי וזול הנדרש כדי להירגע מעמל היום). לא ניתן לבנות בית חברתי כאשר שבמקום לראות אנשים רואים רק שקלים ודולרים.

מאבק האוהלים כנגד חורבן הבית דורש מהממשלה לייצר רווחה בלתי מותנית לכל אדם. יש הנאבקים על כך עמוק מתוך תרבות החומר והרווח השלטת, אך אני וחברים רבים נוספים נאבקים על כך על מנת שנוכל להתפנות לעוד דברים בחיים מעבר לרדיפה אחרי ממון. אנו רוצים שינוי חברתי ותרבותי עמוק בסדרי העדיפויות שלנו כחברה. נשאר מאוחדים במאבק אך לא נחדל לנסות ולשכנע את חברינו הצועדים עימנו שאת אליל הממון והרווח צריך לנפץ ולנתץ לפני שהוא יוביל לעוד חורבן בית.