הרמב"ם היומי - במדרשת

בכ"ב בכסלו התשע"ה יסתיים המחזור התלת שנתי של לימוד הרמב"ם היומי ויחל מחזור חדש. באתר מדרשת ניתן למצוא מידע ומקורות רבים מספריו של הרמב"ם - לחצו כאן

הרמב"ם - רבי משה בן מימון, מגדולי ישראל שבכל הדורות, נולד בקורדובה שבספרד בשנת ד"א תתצ"ח (1138) ונפטר בשנת ד"א תתקס"ה (1204) בפוסטט (קהיר העתיקה) שבמצרים. פילוסוף ורופא. ספריו הם מהמרכזיים בתחומי היהדות השונים: פרשנות - פירוש למשנה, הלכה - משנה תורה לרמב"ם, פילוסופיה יהודית - מורה נבוכים. עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" והוכתר בכינוי "הנשר הגדול".

הרמב"ם החל לכתוב את "משנה תורה" בשנת 1177, ועסק בכתיבתו עשר שנים. על הצורך בכתיבתו כותב הרמב"ם בהקדמה לספרו: ..."לפיכך קראתי את שם חיבור זה 'משנה תורה', לפי שאדם קורא בתורה בכתב תחילה, ואח"כ קורא בזה- ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". הנה עוד מידע ומקורות על ספר משנה תורה - לחצו כאן

הרמב"ם היומי

תקנת לימוד הרמב"ם היומי היא יוזמה ללימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליה הכריז בשנת ה'תשמ"ד (1984) הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מנדל שניאורסון. מטרת התקנה היא לְאַחֵד את עם ישראל בלימוד הספר, שעליו כותב מחברו בהקדמה שהוא כולל את כל התורה שבעל פה כולה.

בשנת תשע"ג החל מיזם בחינוך ממלכתי דתי של לימוד רמב"ם יומי. הלימוד נעשה מתוך מהדורת הכיס של ספרי מפעל משנה תורה והקיף בעיקר ישיבות תיכוניות. כיום לומדים בפרויקט כ-5,500 תלמידים. הפרויקט הורחב לאבות התלמידים ולתוכנית הכוללת כ-6,000 מנויים. בשנת תשע"ד קיבל המיזם את פרס ירושלים על הפצת תורה.

העוצמה האינטלקטואלית
הרמב"ם התקומם נגד שמרנות אינטלקטואלית מופרזת, הנעוצה בקבלת כל הכתוב בספרים קדומים כאמת שאין לערער אחריה. הוא הדגיש את הצורך לבדוק כל דבר לאשורו, להעריכו ולנתחו... הכֵּנוּת, העוצמה וההעזה האינטלקטואלית של הרמב"ם מזדקרות בהקשרים שונים. אין הוא נרתע מלנסח דעות והשקפות בלתי מקובלות בגלל לחץ או התנגדות... יש לחפש את האמת בכל מקום ובכל מקור 'מדברי חכמים במדרשות ובתלמוד... וגם מדברי הפילוסופים הראשונים והאחרונים ומחיבורי הרבה מבני אדם. וקיבל האמת ממי שאמרו (=ממי שאמר את האמת)...'. משמעות העיקרון הגדול הזה היא שאפשר להסתמך גם על 'מקורות חוץ' - כמו הפילוסופיה היוונית - כהשלמה לדברי חכמי ישראל".

בהצלחה למסיימים ולמתחילים את המחזור החדש. ונסיים בדברי הרמב"ם על "מהי שמחה?" - לחצו כאן

מתן תורה - נותנים מאהלב

גולשים, חברים ואוהדים יקרים!

אם גם אתם מאמינים שמתן תורה אמיתי - מורכב ממפגש של קולות רבים
ומגוונים, עזרו לנו להמשיך ולשמור את אתר מדרשת פתוח לכולם!

פעם אנשים היו פותחים ספרים בשביל ללמוד, היום פותחים אינטרנט! אתר 'מדרשת' מאפשר גישה מקוונת ישירה למקורות של כולנו ומשמיע ברשת קול ייחודי של תורה עתיקה וחדשנית שאינו מחפש תשובות מוחלטות אלא מזמין ללימוד ולחיפוש - אישי, אקטואלי ורלוונטי.

אתר 'מדרשת' מאמין שכולנו יכולים לתת ולקבל תורה. וכי רק תורה שמורכבת מקולות רבים תוכל להמשיך מתן תורה אמיתי.

לחצו כאן לפרוייקט גיוס הכספים של מדרשת

בשביל להמשיך ולשמור את אתר מדרשת פתוח לכולם אנו זקוקים לשותפות שלכם, שותפות שוויונית לכל הגולשים - בבחינת "מחצית השקל - העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט". אם כל אחד יתרום 100 ש"ח בלבד ויזמין גם את חבריו להצטרף לתורמים - נצליח לשמור על אתר 'מדרשת' ועל ה'מתן תורה' שלנו פעיל וחינמי לכולם.

לתרומה - לחצו כאן!

אלול לכווווולם! תוכנית אלול-ON-ליין במדרשת

עבור בני הישיבות חודש אלול כבר מזמן היה חודש משמעותי וגדוש בלימוד לקראת הימים הנוראים והשנה החדשה. בשנים האחרונות נדמה שהחברה הישראלית כולה מאמצת את חודש אלול כחודש של לימוד ומילוי מצברים. ולא מדובר רק על סליחות ופיוטים אלא בתקופה של 40 יום בהם מתכנסים להן קבוצות קבוצות של צעירים וצעירות - דתיים וחילוניים אשר יושבים ו"שוקעים" להם בלימוד ובמפגש עם המקורות והתרבות היהודית-ישראלית.

וכך מתוארת 'תוכנית אלול' באתר של המרכז החינוכי חנתון בשיתוף מדרשת עין פרת:

"לימוד' – ולא רק האזנה פאסיבית. 'תורה' – שהיא מעבר לאבחנה הדיכוטומית של קודש וחול, 

ו'לשמה' – את זה יחקרו המשתתפים בעצמם."

המפגש שבין חופשת הסמסטר של הסטודנטים לבין תקופת אלול פותח חלון של זמן - בו הצעירים יכולים להרשות לעצמם, ללמוד משהו בשביל הנפש, לקחת פסק זמן ממירוץ החיים ולהרשות לעצמם לקחת את ה"יהדות" בידיים ולראות איפה היא "מדגדגת" להם או שלא...

קנאת סופרים תרבה חכמה

במקביל לתופעה הנפלאה והמבורכת הזו, אנו במדרשת החלטנו שמגיעה תוכנית כזו לכוווווולם - כלומר גם לכל אלו שלא יכולים לארוז ולעזוב את הבית למשך 40 יום וגם לכל אלו שלא הספיקו...

אז, קבלו את אלול-ON-ליין

http://midreshet.org.il/LandingPageView.aspx?id=4

  

מסע יהודי-ישראלי-אינטרנטי אל התרבות והמקורות שלנו. מסע שיוצא ממש ממסך המחשב שלכם ולוקח אתכם הכי רחוק והכי קרוב שאפשר. דפי לימוד, שירים, מושגים, אישים ומקורות שהם אבני דרך בהיסטוריה שלנו. כמובן שזו רק הצצה מדגמית אבל בחודש אלול כל שאנו צריכים זה לנסות, זה להשתדל, זה לפתוח את הלב ואת הספר, "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם".

לימוד נעים, חודש טוב ושנת התחדשות יהודית מבורכת!

נשמח לשמוע תגובותיכם בדף הפייסבוק שלנו 

צוות אתר מדרשת

פוסטים מומלצים לשבועות

אם יש משהו שאנחנו אוהבים (חוץ מללמוד וליצור דפי לימוד) זה לפרגן ולשתף פעולה...

אז קבלו רשימת פוסטים של חברים לרשת בנושא חג השבועות - החל מרות ועד לדוד המלך!

יש גם לכם המלצות? נשמח לשמוע - השאירו תגובה בתחתית הפוסט הזה...

רות 

תיקון שבועות פיזי 

בין הר לגיגית 

תרבות יהודית חילונית 

שבועות בקבלה 

ספירת הוד 

אלטרנטיבלי 

לימוד מצולם 

גיל סלוביק תפילת החג

דוד המלך 

בלוגים מומלצים בנושאי יהדות מחכים לכם כל השנה גם במדור הבלוגים הקבוע שלנו באתר - http://midreshet.org.il/blogia.aspx

חג שמח!

צוות אתר מדרשת

שתיקת מצרים / חיים אלבום

בזמן ביקורו של הנשיא אובמה בישראל, נתפסה באוזניי שיחה מפתיעה בין שני שומרים בקניון. הם התווכחו ביניהם האם אובמה יהודי או לא.

“הוא אמר בפירוש שסבא שלו היה יהודי!” טען האחד.

“מה פתאום" הזדעק השני - “ קוראים לו חוסיין!”.

אך הראשון לא הסכים לוותר ועמד על שלו.

חייכתי לעצמי והמשכתי בדרכי. רק כשהגעתי לביתי וחזרתי אל ניקיון המטבח לפסח הבנתי את עומק דבריו של השומר שטען שאובמה הוא יהודי. ולא, אלה לא אדי האקונומיקה שהשפיעו אליי.

סיפור יציאת מצרים של העם היהודי השפיע רבות על ההיסטוריה של האנושות. גם המאבק נגד העבדות באמריקה לקח השראה מן הסיפור שלנו ויצר 'יציאת מצרים' משלו. בשנים הראשונות, העבדים המשוחררים אף ציינו את היציאה שלהם ב'ליל סדר' כזה או אחר, אך עם השנים הדבר התמוסס.

כאן מתרחב הלב היהודי ומתרפק על המסורת שלנו אשר מחזיקה מעמד כבר אלפי שנים ולא נותנת לשום מנהג לחמוק מאצבעותינו. גם אם כבר יצאנו ממצרים, אנו טוענים ש'כל אחד צריך מצרים' ומעבירים את נושא העבדות לפן הרוחני-הנפשי. אך בהביטי על אובמה – הנשיא שחום העור הראשון של ארה"ב אני מתפעל מכך שה"עבדים השחורים" הגיעו עד למשרת מנהיג העולם החופשי - נשיא המעצמה הגדולה ביותר אשר חותרת להגשמת החופש והשוויון לא רק בארצה אלא בכל העולם כולו.

האם זה לא מה שהיה צריך לקרות לעם היהודי? האם שכלו, חריפותו ומוסריותו של העם הנבחר לא היו אמורים כבר להביא אותו לפסגת העולם - למעמד אשר בכוחו להיטיב עם העולם כולו? האם לא זהו עניין בית המקדש שכל העמים יבואו אליו לחזות בנועם ה'? האם לא צדק אותו שומר בכך שחש שאובמה 'יהודי' או לפחות מייצג את ה'יהודי האידיאלי'?

משהו התפקשש בזיכרון שלנו את יציאת מצרים. במקום לקחת את העבר ולמנפו לעתיד טוב יותר, היהדות שקעה בו והתבצרה בעמדתה הקורבנית. נכון, הגלות כפתה עלינו את זה ושנים רבות העם היהודי היה צריך להיאבק על הישרדותו הבסיסית ביותר.

אך משהגענו לארץ ישראל. האם שינינו דרכנו במשהו? האם העצמאות שלנו הטעינה את היהדות שלנו בערך מוסף? האם זכרון העבר שלנו אמור להיוותר על כנו בדיוק באותה צורה כפי שצויין בגלות? האם אנחנו באמת באותו החושך הקיומי? האם 'רבותיי, לא הגיע זמן קריאת שמע של שחרית'?

אז מה אני רוצה בעצם? לבטל את ליל הסדר? לשכוח שהיינו עבדים במצרים? הרי זו המצווה שמוזכרת אולי הכי הרבה פעמים בתורה – "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך משם ה' ביד חזקה ובזרוע נטויה".

אני לא רוצה לשכוח. אבל השנה אני רוצה להסיט את הדגש מהמילה "עבד" אל המילה "היית". נכון, בעבר היינו עבדים במצרים אבל ה' הוציא אותנו משם ועכשיו גם הביאנו אל הארץ הטובה. אנחנו לא עבדים יותר. אנחנו לא צריכים כבר לעשות לילדים הצגות של עבדות ומאכלים של טיט. להיפך, אנחנו צריכים להצליח ליטוע בהם הרגשה של חירות, של עצמאות ושל אחריות. עלינו לצאת באמת ממצרים ומעבדות פרעה ולקבל כבר את מלכותו של הקב"ה ולהתדבק במידותיו.

"וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכר את בריתי.“

כיצד יצאנו ממצרים? הקב"ה ישב בשמיים וכרה את אוזנו. ומשצעקנו, אץ להושיענו והוציאנו לחירות.

עכשיו מישהו אחר זועק את הזעקה. מישהו אחר נאנק תחת העול. מישהו אחר סובל מחוסר שוויון והזדמנות. ועכשיו התור שלנו לשמוע אותו ולמהר להושיעו.

נכון שלימדו אותנו כל השנים שפסח זה מלשון 'פה-סח' ועלינו לספר ביציאת מצרים ולא להפסיק לדבר. אבל בארץ ישראל, אולי מותר לנו גם קצת לשתוק. אולי אפילו חובה עלינו קצת לפסוח על הדיבורים ופשוט לשבת עם הילדים בשקט. או אז הילדים באמת ישאלו "מה נשתנה? למה כולם שותקים?”

ואנחנו נענה להם – "היינו עבדים במצרים אבל עכשיו כבר לא, כי ה' שמע את זעקתנו. והלילה, כיצד נשמע את הזעקה של האחר אם לא נשתוק קצת?”

מאחורי הדפים - מיכל ברגמן

לרגל עליית האתר החדש, אנו שמחים לפתוח את "מאחורי הדפים" - 
5 שאלות קבועות לכותבי הדפים שלנו, בכדי שנכיר את הקהילה שלנו יותר טוב!

הפעם, אנו שמחים לארח במדור זה את מיכל ברגמן –

מיכל היא מנחה, ועוסקת (גם) באיור וביודאיקה. היא יצרה כבר 18 דפי לימוד ב'מדרשת' ובכרטיס שלה היא מתארת את עצמה כך: "עוסקת בהנחייה ובכתיבה בנושאי יהדות, עוסקת בחינוך יהודי בלתי פורמאלי, וביבוא של הבלתי פורמאלי אל החינוך היהודי הפורמאלי".

והנה השאלון הקצר אך היקר לליבנו שמיכל הסכימה להיות הראשונה לענות עליו:

אני ועולם ההתחדשות היהודית -

זה התחיל בהיותי מורה חיילת שצריכה להעביר שיעורים לנשים מבוגרות ונהנית מכל רגע. אחר-כך חיפשתי עבודה ומצאתי את עצמי, בין השאר, מנחה קורס בזהות יהודים לצוערים בצה"ל מטעם קרן אביחי. משלל העבודות הסטודנטיאליות רק שם הרגשתי בבית ומעבר לכך – הרגשה של הנאה והשראה. כך זה התחיל ומאז לא נפסק.

תיקון וגאולה -

הגאולה השלמה היא משהו שצריכים להאמין בו, בין אם יבוא ובין אם לאו. גאולת ביניים היא במקומות בין אדם לאדם, בהכרה שבסך הכול כולנו רק בני אדם – לא אתנו תמות חכמה וכולנו נוצרנו מעפר ולשם נשוב, אחרי מאה ועשרים. ההבנה הזו אמורה לשנות משהו לטובה, משהו שמעבר לדעות ואמונות. משהו שמשותף לכל. היא מאפשרת לראות דברים שהדעות וההרגלים שלנו חוסמים לא פעם ומכניסה דברים לפרופורציות [ואני צריכה להזכיר את זה גם לעצמי, כל יום].

ה-חברותא -

אני תמיד תמיד מסוקרנת מרבי עקיבא – האיש בעל כמה פרצופים, כולם חשובים, כולם הטביעו חותם: האיש שלמד בגיל מאוחר, שהפך למנהיג מרד בר כוכבא, שהביא לנו את שיר השירים לתנ"ך , שהפך סמל ללמדנות, שהמלאכים לא יכלו לשאת את העינויים שסבל במותו. הייתי רוצה לשמוע אותו מדבר על המרד והייתי רוצה מאוד לשמוע את דעתו על מה שקרה לנו מאז.

יצירת מופת ספרותית לאי בודד -

הייתי לבטח לוקחת איתי את התנ"ך – כמה בנאלי ככה נכון. וגם את 'מלחמה ושלום' – כי הוא ארוך וכי קראתי אותו בעיניים של בת 16 וזה היה קצת מוקדם. עד שאסיים בטח מישהו יבוא להציל אותי.

מסר עולמי -

לימוד זה אושר. סבתא שלי ז"ל נפטרה בגיל 93 ועד שנתה ה-92 הייתה צלולה, הגם שכמעט ולא יכלה ללכת שנים רבות. היא אמנם יצאה לעבוד בגיל 14 אך תמיד קראה והתעניינה. היא שלימדה אותי שאם אפשר לשמוע מוסיקה טובה ולקרוא ספר טוב, את לעולם לא לבד. הידע אינו מוסיף מכאוב, הקירות החוסמים של חוסר הידע הם שמאיימים עלינו.

עד כאן השאלון.
ועכשיו קצת לימוד - כנסו אל דפי הלימוד של מיכל ברגמן וגלו קישורים נפלאים על התורה, החיטה, שייכות, חורבן, שבת, אוכל, ילדות, חגיגה ועוד!

מה דעתכם? איך אתם הייתם עונים על השאלון שלנו?